פרק א' - מה הקשר בין ראש העיר, פקקי תנועה ואמא עצבנית?

בפרק הראשון אנחנו מנסים למצוא חניה אבל נתקלים בבעיות עירוניות... ננסה להבין מה זו עירייה ומיהו ראש העיר? האם הוא אשם כשמשהו לא מסתדר בעיר כמו שהיינו רוצים? ובכלל, מדוע אנשים בוחרים לגור בערים גדולות?

לחצו להאזנה לפרק א'

אתמול נסענו, אחי ואני, עם אימא לקניון. רצינו בסה״כ לקנות לי עטיפה אדומה למחברת חשבון כי המורה ביקשה. אימא רצתה לעצור – זריז, ל-10 דקות - כי היא מיהרה להקפיץ אותי לחוג כדורגל והמדריך לא אוהב כשמאחרים. בדרך לחנות עמדנו בפקקים. אימא אמרה: ״נסיעה שאמורה לקחת 5 דקות נמשכת רבע שעה! למה העירייה הזו לא מסוגלת לסדר כבישים כמו שצריך? איפה ראש העיר שלנו, איפה?״. כשהגענו סוף סוף לקניון, הסתובבנו והסתובבנו אבל לא מצאנו מקום ׳לזרוק בו את האוטו׳, כמו שאבא אומר. ואימא, שוב התעצבנה: ״למה ראש העיר שלנו לא מסוגל לדאוג למקומות חניה? מה, הוא לא יודע שאנשים רוצים לקנות עטיפות למחברות? בשביל מה הצבענו לו?״ כשחזרנו מהחנות למכונית אימא כבר ממש התפוצצה. מתחת למגב היה מונח דוח חניה שנתן לנו הפקח העירוני: ״איזה חצוף ראש העיר הזה! אני בחיים לא אצביע לו.״

ואנחנו, לא הבנו

מה הקשר? מה הקשר בין העירייה לפקקים? מה, העירייה ביקשה מכולם לנסוע ביחד לקניון, באותה השעה, בכדי ליצור פקק תנועה? ומה הקשר בין ראש העיר לחניה? מה, יש לו הרבה מכוניות והוא תפס את כל מקומות החניה? ולמה ראש העיר חצוף ומתחצף? ומה זאת אומרת ״הצבענו לו״ ולמה אימא ב״חיים לא תצביע לו״? מה, ראש העיר הוא מין מורה של ההורים וצריך להצביע לו בשיעור ומי שלא מצביע לא מקבל מקום חניה? לא הבנו...

אז בואו נעשה סדר

ננסה להבין מה זו עירייה ומיהו ראש העיר? מה התפקיד של ראש העיר, ראש העירייה, על מה הוא אחראי והאם הוא אשם כשמשהו לא מסתדר בעיר כמו שהיינו רוצים?

בואו ניסע מעט אחורה בזמן בכדי להבין איך הכל התחיל. פעם, עד לפני כמה מאות שנים, היו מעט מאוד ערים גדולות וצפופות כמו שאנחנו מכירים היום. רוב בני האדם גרו בעיקר בכפרים ויישובים חקלאיים, קרוב לאדמות שאותן הם עיבדו: חרשו, זרעו, השקו וקטפו. גם ערים שהיום הן גדולות כמו ירושלים, מדריד ולונדון, התחילו ככפרים עתיקים שגדלו וגדלו.

איך הגענו למצב שהיום כ״כ הרבה אנשים גרים בעיר?

לאורך ההסטוריה אנשים עברו לערים מסיבות שונות. וגם לפני בערך מאתיים שנים התחולל שינוי גדול במקום שבו תושבי כדור הארץ בחרו לחיות. יותר ויותר אנשים עזבו את הכפרים והיישובים החקלאיים ועברו להתגורר באיזורים עירוניים, בכפרים שהפכו לערים גדולות. למעשה התהליך הזה נמשך גם כיום וימשיך, גם בשנים הבאות. כלומר, גם בעתיד נצפה שמספר התושבים והצפיפות בערים הגדולות תלך ותגדל. המעבר ההמוני לעיר נקרא ׳עיור׳ ובאנגלית, urbanization- אורבניזציה. כבר היום בכדור הארץ ישנן 30 Mega-Cities, ׳ערי-ענק׳ - כמו למשל טוקיו, קהיר, דלהי,ניו-יורק, ריו דה ג׳נרו ואיסונבול, שבכל אחת מהן מתגוררים יותר מ-10 מליון בני אדם!

למה אנשים בחרו לעבור מהכפרים לערים?

זה קשור בין השאר, למהפכה התעשייתית, שעליה אולי נשוחח בפרק אחר. במילים פשוטות, אנשים עברו לגור במקומות שבהם יש מקומות עבודה,יכולת להתפרנס.המפעלים הגדולים שקמו בערים הגדולות בעקבות המהפכה התעשייתית סיפקו מקומות עבודה לפועלים רבים ולכן אנשים רבים החליטו להתגורר קרוב אליהם, בערים הגדולות. דרך אגב, תהליך העיור נמשך שנים רבות. למעשה בשנת 2008, לפני בערך 10 שנים, מחצית מאוכלוסיית כדור הארץ כבר התגוררה בערים ולא בישובים כפריים. מדענים ממדע המדינה, גיאוגרפיה וסוציולוגיה מעריכים שבשנת 2030, בעוד בערך עשר שנים, כבר שני שלישים מאוכלוסיית העולם תתגורר בערים ולא בישובים חקלאיים-כפריים. בישראל, שהיא מדינה מודרנית ומפותחת, כבר היום מתגוררים מעל 90% מהתושבים, בערים או ביישובים עירוניים. כלומר, מתוך כל 100 אנשים, פחות מעשרה נשארו לגור ביישובים כפריים.

אז אילו אתגרים חדשים נוצרים בעיר?

כשאנשים מתגוררים ועובדים ולומדים ומשחקים באותו הזמן ובאותו מקום, בשטח אחד, במרחב אחד - נוצר מצב חדש ומאתגר. אני אתן לכם דוגמה. למשל, כשנשמע הצילצול ועשרות ילדים יוצאים בבת אחת להפסקה בחצר בי״ס, הם צריכים ללמוד להסתדר ביחד במרחב, לחלוק את השטח, להתחשב אחד בשני, בפרטיות, בצרכים, בזכויות וברצונות של אחרים. אם הם רוצים להסדיר את השימוש במרחב המשותף, הם יכולים להסכים על כללים כמו למשל לקבוע באיזה איזור משחקים בכדור ובאיזה איזור לא, או לקבוע תורות. אחרת, כנראה שיווצר בלגאן, כעסים, רבים יפצעו, חלק מן הילדים - בעיקר הצעירים - לא יצליחו להינות מההפסקה, ולמעשה כולם יפסידו. באופן דומה, גם כאשר אנשים רבים עברו להתגורר בערים גדולות בעולם, נוצר מצב חדש שחייב אותם ללמוד לחיות ביחד ולהסכים על כללים משותפים שיחייבו את כולם.

כשאנשים רבים עברו להתגורר בצפיפות גבוהה יחסית נוצרו אתגרים חדשים: למשל, מי יסלול כבישים ודרכי תחבורה שיאפשרו לנוע ממקום למקום? מי יפנה את האשפה מכל הפחים? מי יממן בנייה של בתי ספר לכל כך הרבה ילדים וכיצד נכשיר מספיק מורים וגננות? איך נזרים מים נקיים לברזים בכל הבתים? איך מתכננים מערכת חשמל ותאורת רחוב ורמזורים ואיזורי קניות וגני משחקים? כיצד נשמור על הרכוש והפרטיות והזכויות שלנו? ואיך נוודא שכל האנשים שגרים בעיר מכבדים אחד את השני, חיים בשכנות טובה, ואפילו חוגגים ביחד את החגים, כלומר, מתנהגים כמו קהילה? או למשל, איך עוזרים לכל האנשים בעיר שיותר קשה להם ועכשיו הם מתגוררים רחוק מהמשפחה שנשארה בכפר, למשל, קשישים, נכים, מובטלים, יתומים? כלומר, אנחנו יכולים לדמיין שעיר ועיור מזמנים אתגרים רבים ומורכבים ו- שמישהו היה צריך לקחת עליהם אחריות. נסו לחשוב: מי מתאים לדעתכם לטפל בכל האתגרים הללו? על מי אתם הייתם סומכים?

נחזור לאתגרים של ערים ומרחבים ציבוריים משותפים

אמרנו שמישהו צריך היה לקחת אחריות על כל האתגרים הרבים. ולא רק לקחת אחריות, מישהו היה צריך לקבל את הסמכות, את הרשות לעסוק בכל הדברים הללו. מישהו היה צריך לארגן ולסדר ולהוביל ולהנהיג ולנהל ולהחליט על מה שיתרחש בעיר, במיוחד באיזורים הציבוריים והמשותפים.

אז מי זה יכול להיות? נראה לי שיש לי רעיון...

מי שניחש, בוודאי ניחש נכון. זה יהיה ראש העיר או ראשת העיר- כך החליטו שקוראים לראש העיר שהיא אישה ולא גבר.

בואו נסכם

מה הקשר בין ראש העיר, פקקים ואימא עצבנית? ראש העיר נבחר על ידי התושבים שגרים בעיר (על השאלות ׳מי יכול להתמודד על ראשות העיר?׳, ׳איך יודעם מי הכי מתאים?׳ ו׳למי מותר לבחור בו?׳ נענה בפרק נפרד על ׳הבחירות המקומיות לראשות העיר׳). במהלך התקופה שבה ראש העיר מכהן הוא מנהל את עיניני העיר והמרחב הציבורי בעיר בתחומים רבים. אחד התחומים שעליהם הוא יכול להשפיע, לתכנן, לשפר, להוביל שינויים הוא תחום התחבורה ועומסי התחבורה. נסו לחשוב: יש לכם רעיונות איך ניתן לצמצם את הפקקים, לייעל את התחבורה ולהקטין את מספר תאונות הדרכים בעיר שלכם?

ראש העיר יכול לפעול בדרכים רבות: למשל, הוא יכול לפתח תכנית לסלילה של כבישים חדשים, גשרים ומנהרות, או הרחבה של מספר הנתיבים של כבישים קיימים. הוא יכול לפקח על יזמים וקבלנים שיסללו הרבה מקומות חניה ליד ומתחת לקניונים ואיזורי מסחר. הוא יכול לנסות להגדיל את מספר האוטובוסים שעוברים בעיר ולחשוב ביחד עם המנהלים של חברות האוטובוסים על המיקום הטוב ביותר של תחנות אוטובוס וזמני הפעילות שלהם. הוא יכול לקדם סלילת נתיבים המיועדים רק לתחבורה ציבורית. והוא יכול למשל לעודד שימוש באופניים במקום מכוניות על ידי סלילת שבילי אופניים והסברה לילדים ומבוגרים.

ואם בכל זאת נוצרים פקקים, האם זה באשמתו?

כמו הרבה פעמים, התשובה היא מורכבת: לא בהכרח, לא בטוח. כלומר, ישנם גורמים רבים שמשפיעים על עומסי התנועה בעיר וישנם מוסדות ואנשים ובעלי תפקידים רבים שיכוליםלהשפיע על הפיתרון. הוא לא לבד בסיפור הזה. התחבורה בעיר, וגם הפקקים או מניעת עומסי תחבורה מושפעים גם ממשרד התחבורה ושר התחבורה של ממשלת ישראל, מהמיקום של העיר והערים השכנות באיזור שלה, הפקקים מושפעים גם מהעובדה שלפעמים בתוך העיר ישנם מוקדי משיכה גדולים לנהגים רבים כמו איצטדיון או תאטרון או תחנת רכבת, מהרגלי הנהיגה וההתנהגות של נהגיםשעוברים בעיר, מכמות המשאבים והכסף שיש לעיריה לטיפול בתחבורה המקומית ומבעלי תפקידים נוספים בעיר כמו מהנדס העיריה וחברי המועצה.

אז האם אימא עצבנית על ראש העיר בצדק?

במידה מסוימת, כן, הציפיה שלה מראש העיר הנבחר היא לטפל בתחבורה המקומית כך שהתנועה תזרום, הנהגים יוכלו להגיע בקלות ובמהירות ממקום למקום ושיהיו מקומות חניה ליד חנויות ואיזוריקניות ומסחר. במידה מסוימת, זו האחריות שלו. ואם הוא לא עומד בציפיות שלה, יכול להיות שהיא תתאכזב או תכעס. בבחירות הבאות לראשות העיר היא תוכל לבחור האם לתמוך בו או לא! האם לתמוך במועמד או מועמדת אחרים, שאולי יכריזו שיש להם תכנית טובה יותר לשיפור התחבורה בעיר. ויש עוד אפשרות, אולי אימא ואולי אפילו אחד מכם או מכן תתמודדו בעתיד בעצמכם על ראשותהעיר, תציעו תכנית טובה יותר לשיפור התחבורה המקומית ואם תיבחרו, אולי תצליחו לשפר את התנועה, להפחית את הפקקים, להוסיף מקומות חניה ולהגדיל את מספר התושבים שהם שבעי רצון מהשירותים העירוניים. זה יכול להיות מאוד מאתגר ומכובד ומעורר גאווה.

נסו לחשוב ולדמיין: אם אתם הייתם נבחרים לראשות העיר, כיצד הייתם פועלים? מה הייתם עושים אחרת? אילו נושאים ואתגרים הייתם רוצים לקדם? בהצלחה

לחצו להאזנה לפרק א'