Search

פרק ו'- מה הקשר בין אופוזיציה, קואליציה והגושים?

להאזנה לפרק לחץ כאן

נו, מה אתה אומר?

אני שומע המון דיבורים לקראת הבחירות על קואליציה ואופוזיציה, אופוזיציה וקואליציה. גוש הימין, גוש השמאל? מה זה אופוזיציה וקואליציה?

שאלתי בדיוק את השאלה הזו את ילדי בי״ס אשכולות מבנימינה. בוא נשמע מה הם ענו.

בואו נעשה קצת סדר. נבין איך נערכות בחירות בישראל? איך סופרים את הקולות? ולמה אחרי הבחירות צריך להקים קואליציה?

אתה יודע איך אומרים קואליציה בעברית? יחדה. ואיך אומרים אופוזיציה בעברית? נגדה. בקואליציה חברות כל המפלגות שמרכיבות את הממשלה.

בישראל הדמוקרטית יש משטר קואליציוני. כלומר, הריבון, השליט, היא הכנסת. הכנסת היא זו שמחוקקת חוקים. בכדי שהממשלה תצליח לחוקק היא חייבת רוב בכנסת. בלי רוב בכנסת הממשלה לא תוכל למשול. בשביל שלממשלה יהיה רוב בכנסת, היא מקימה קואליציה, קבוצה של מפלגות שיש בינהם הסכם, וביחד, יש להן רוב בכנסת. בגלל זה קוראים לזה יחדה, כי ביחד יש למפלגות הקואליציה רוב בכנסת.

למה הממשלה חייבת להיות הרוב בכנסת?

הממשלה חייבת רוב בכנסת בשביל למשול, לקדם את המדיניות שלה, להעביר חוקים שחשובים לה ולהעביר תקציב וכספים שיממנו את מה שחשוב לה. למשל, אם הממשלה רוצה לבנות בית חולים חדש, בלי תקציב וכסף ובלי שהכנסת תאשר את התקציב, בית החולים לא ייבנה. אם הממשלה רוצה לאשר הסכם שלום עם מדינה אחרת, בלי רוב בכנסת לא ניתן יהיה לאשר את ההסכם. אם הממשלה רוצה לחוקק חוק שאוסר על עישון במקומות ציבוריים, בלי רוב בכנסת היא לא תצליח לחוקק את החוק הזה.

מה הכוונה רוב בכנסת?

בכנסת שנמצאת בירושלים חברים בדיוק 120 חברי כנסת. אפשר גם לומר שבכנסת ישנם 120 מושבים שמתחלקים בין המפלגות. אז תעזור לי עם החשבון, אם הממשלה צריכה רוב בכנסת בשביל למשול, כמה חברי כנסת צריכים להיות בקואליציה? כמה מושבים היא צריכה מתוך 120?

אה, זה קל. צריכים לתמוך בה לפחות 61 חברי כנסת, שזה הרוב, יותר מחצי מהמושבים.

נכון, 61 חברי כנסת יכולים להיות קואליציה, יחדה, אבל זו קואליציה צרה. כמובן שהממשלה תעדיף רוב גדול, קואליציה רחבה של 70-80 חברי כנסת.

איך מחליטים מי יהיה בקואליציה ומי באופוזיציה? כל חבר כנסת בוחר לבד צד?

לא. החלוקה לקואליציה ואופוזיציה מושפעת מתוצאות הבחירות לכנסת ומה הסכמים בין המפלגות אחרי הבחירות. הבחירות לכנסת בישראל הן בשיטה יחסית. כל מפלגה מקבלת מושבים בכנסת באופן יחסי לגודל שלה. ככל שהמפלגה מקבלת יותר קולות בקלפיות, כך היא תקבל יותר מושבים בכנסת. אפשר גם לקרוא לזה מנדטים. ככל שמפלגה תקבל יותר קולות כך היא תקבל יותר מנדטים, יותר מושבים בכנסת.

יש בזה גם הגיון דמוקרטי.

נכון. מפלגה קטנה שתמכו בה מעט אנשים לא תוכל לשלוט על כולם. רק מפלגה גדולה שתמכו בה הרבה אנשים ושהצליחה להגיע ביחד עם מפלגות אחרות לרוב של לפחות חצי מחברי הכנסת, תקבל את הזכות להרכיב ממשלה ולשלוט. השיטה הזו מבטיחה את שלטון הרוב ומונעת את שלטון המיעוט.

ואיך מחלקים את המנדטים?

בוא נדבר על הבחירות במספרים.

כמה תושבים חיים בישראל? כמעט 9 מליון.

כמה מהם מעל גיל 18 והם בעלי זכות בחירה? בערך 6 מליון.

כמה מתוך השישה מליון יצביעו והקולות שלהם יהיו מה שנקרא, קולות כשרים, שממש ישפיעו על גודל המפלגות?

בערך 4 וחצי מליון בוחרים ופתקים שהם כ- 70% מבעלי זכות הבחירה. השאר, מליון וחצי אזרחים גרים בחול או פשוט לא רוצים לבוא לקלפי להצביע או שהפתקים שלהם נפסלו כי הם היו מקומטים או מקושקשים.

אח״כ מחשבים כל מיני חישובים שלא ניכנס לכל הפרטים שלהם עכשיו כי זה מסובך מדי לשיחה הזו: מחשבים את אחוז החסימה, ומחלקים בערך 4 ורבע מליון קולות ב-120 מנדטים/מושבים:

מכך יוצא שכל מנדט שווה בערך 35,000 קולות. זוכר שאמרנו שמדובר בבחירות יחסיות? מפלגה שהצביעו לה מליון אזרחים תקבל בערך 30 מנדטים, 30 מושבים בכנסת. מפלגה שהצביעו לה חצי מליון אזרחים תקבל 15 מנדטים ומפלגה שהצביעו לה בערך 150 אלף אזרחים תקבל 4 מנדטים.

ואם הצביעו לה פחות?

מפלגה שהצביעו לה פחות מ-3 ורבע אחוזים מהקולות שזה מה שנקרא אחוז החסימה, פחות מבערך 150 אלף מצביעים, לא עוברת את אחוז החסימה ולא נכנסת לכנסת. היא לא תקבל אפילו מושב אחד.

וואלה, קשוח העסק הזה.

ואז, איך מרכיבים קואליציה?

אחרי הבחירות נשיא המדינה מטיל את המשימה להרכיב ממשלה על חבר הכנסת שיש לו את הסיכויים הכי גבוהים להרכיב קואליציה. בדרך כלל ראש המפלגה הכי גדולה ושהכי הרבה חברי כנסת המליצו עליו ינסה להרכיב את הממשלה, ינסה ליצור קואליציה. בבחירות 2019 זה יהיה ככל הנראה בנימין נתניהו או בני גנץ.

מי שנשיא המדינה יתן לו את ההזדמנות להרכיב ממשלה וקואליציה יחליט קודם כל על קווי היסוד של הממשלה. זו בעצם המדיניות שמפלגת השלטון תנסה לקדם ולממש. למשל, בקווי היסוד אפשר להצהיר שהממשלה תקדם גיוס לצהל של כולם, או שהממשלה תגביר את ההתיישבות ביהודה ושומרון ובהתנחלויות או שהממשלה תלחם בשחיתות. ואז, מפלגת השלטון תעשה משא ומתן עם המפלגות האחרות שרוצות להצטרף אליה לקואליציה. היא תנסה להגיע להסכמה ולחתום איתם על הסכמים, הסכמים קואליציוניים.

מה כתוב בהסכמים קואליציוניים?

בהסכמים הללו המפלגות שמצטרפות לקואליציה דורשות שני דברים: מדיניות ותפקידים. אחד, הם ידרשו לקדם מדיניות וחוקים שחשוב להם שהקואליציה תעביר, למשל, חוק שמחייב רוכבי אופניים לחבוש קסדה. שתיים, הם ידרשו למנות חברי מפלגה כשרים. למשל, הם יכולים לדרוש למנות את ראש המפלגה לשר החינוך.

ואז?

אם הם יצליחו להפוך להרכיב קואליציה של לפחות 61 מנדטים, להקים ממשלה ביחד עם מפלגות שיש להן ביחד לפחות 61 מושבים, הם יהפכו להיות הקואליציה. הם יהיו ממשלת ישראל. וראש המפלגה הגדולה ביותר יהיה ראש הממשלה.

ושאר המפלגות?

שאר המפלגות ישארו בכנסת אבל יאלצו לשבת באופוזיציה, מחוץ לממשלה, לפחות עד הבחירות הבאות. הם יהיו הנגדה. הם ינסו להפיל את הממשלה ולהרכיב את הקואליציה הבאה.

טוב. די מורכב אבל הבנתי: מפלגות, בחירות, קולות, משא ומתן, הסכמים ובסוף- קואליציה וראש ממשלה. חבל שלא נותנים לילדים בני 12 להצביע...

להאזנה לפרק לחץ כאן


23 views

©2018 by Parents Talk Politics. Proudly created with Wix.com

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now