בפרק השני משהו מוזר מתרחש בשכונה. כל מני אנשים תלו את תמונות הסלפי שלהם על לוחות מודעות ומרפסות... ננסה להבין מהן בחירות לראשות העיר ואיך עירייה פועלת? מי הם הפוליטיקאים שמתמודדים על תפקיד ראש העיר ולמה אנשים מצביעים לו? וגם, אולי גם אתם יכולים לבחור ולהיבחר?
אתמול אבא החזיר אותי ואת אחי מבית הספר הביתה. בדרך הבחנתי במשהו מוזר. על לוח המודעות בשכונה כל מיני אנשים תלו את תמונות הסלפי שלהם. גם ברחוב שלנו, התחילו להופיע שלטים עם סיסמאות ותמונות סלפי, על שערים ומרפסות. אח שלי מאוד אוהב לקרוא בקול מצחיק ורציני כזה את הסיסמאות: ׳רק אביגדור ישמור על עיר ירוקה׳, ׳זהבית, ממשיכים בתנופה עם התושבים׳, ׳משה, מנהיג חזק לעיר חזקה׳. אז שאלתי את אבא: מי זה כל האנשים האלה? אולי גם אתה תצטלם ותתלה את הסלפי שלך? ואבא, צחק ואמר: 'אני? חחח... אני לא צריך לתלות את תמונות שלי... אני לא מתמודד בבחירות ולא רץ לראשות העיר... אני בכלל לא פוליטקאי... אבל אני יכול להבטיח לך שאני אתמוך בבחירות באחד מהמועמדים ואצביע לו או לה.'
ואני, לא הבנתי מה הקשר?
למה אבא לא רוצה לתלות את תמונת הסלפי שלו? ומה הכוונה שהוא לא מתמודד? ולאן הוא לא רץ? חשבתי שלעשות ספורט זה חשוב... ומה זה פוליטיקאי ולמה לאבא כ״כ חשוב להצביע לאחד מהמועמדים?
אז בואו נעשה סדר
ננסה להבין מהן בחירות לראשות העיר? מיהם הפוליטיקאים שמתמודדים על תפקיד ראש העיר? ולמה אנשים מצביעים לראש העיר?
השטח של מדינת ישראל מחולק ל-257 רשויות מקומיות. כולנו אזרחים שגרים בישראל ובמקביל, אנחנו גם תושבים שגרים באחת מ-257 הרשויות המקומיות. למשל, חלקנו גרים בירושלים, בתל אביב יפו, בחיפה, באילת, בקרית שמונה, באום אל פאחם, בגולן, באריאל, בדליית אל כרמל, באלעד, בבנימינה, בטבריה ועוד ועוד. לצורך הנוחות, אתייחס מכאן והלאה לערים ועיריות, שהן הרשויות המקומיות הגדולות בישראל ובהן מתגוררים רוב התושבים אבל אתם יכולים להניח שמה שאסביר כאן מתרחש באופן דומה גם בישובים ומועצות אחרות. מי שרוצה לשמוע עוד על ערים והמעבר של תושבי כדור הארץ אליהן יוכל להאזין לפרק הראשון של פוליטיקה בקטנה שנקרא ׳מה הקשר בין ראש העיר, פקקי תנועה ואמא עצבנית?׳.
רגע, למה צריך כל כך הרבה עיריות?
בכל עיר פועלת עירייה שמוטלת עליה המון אחריות ויש לה הרבה מטלות ומשימות. אפילו לי קשה לדמיין כמה גדולה ומורכבת ומסובכת המשימה לנהל את העיר. אתן לכם דוגמה, להמחשה. נכון לפעמים אתם צריכים להסתדר או להתחשב בחבר אחד או חברה אחת או אח או אחות, וזה יכול להיות קשה ומעצבן? כן. זה יכול להיות ממש מעצבן. אז תנסו לדמיין כמה קשה לנהל ולארגן עיר שיש בה 20,000 תושבים כמו למשל יקנעם עלית, או 300,000 תושבים כמו חיפה, חצי מיליון תושבים כמו תל אביב- יפו או כמעט מיליון תושבים כמו ירושלים? העירייה אחראית על הניהול של המרחב הציבורי, האזורים והשטחים הציבוריים, כדי שלתושבים שגרים בה יהיו חיים איכותיים וטובים.
מה זאת אומרת לנהל את המרחב הציבורי?
למשל, העיריה אחראית לארגן ולתחזק את בתי הספר וגני הילדים, לטפח גני משחקים ציבוריים, לוודא שמגיעים מים נקיים לכל הברזים, שהאוויר נקי, לתכנן את ההקמה והבניה של שכונות חדשות וקניונים, לקדם את העסקים, מקומות המסחר והבילוי והקניות בעיר, לפתח מערכת כבישים ורמזורים ותחבורה ציבורית ושבילי אופניים, לנהל את אתר האינטרנט שיש בו הרבה מידע חשוב וגם לעזור לתושבים שזקוקים לעזרה: למשל להפעיל מועדונים לקשישים, לסלול שבילים מותאמים ונגישים לכיסאות גלגלים של נכים, ועוד הרבה דברים אחרים. וואוו, לא ידעתי שהעיריה אחראית על כל כך הרבה דברים.
נסו לחשוב: אם לא היו עיריות, מי היה מטפל ודואג לכל הדברים הללו? יש לכם רעיון לדרך אחרת לארגן את החיים המשותפים בעיר?
אבל, מי בעצם עובד בעירייה ומנהל את כל המרחב הציבורי?
בעירייה עובדים הרבה מומחים ובעלי תפקידים, שיש להם כישורים ויכולות והשכלה וניסיון מקצועי. למשל, מנהלי כוח אדם, עורכי דין, מהנדסים, מומחים לכלכלה, לחינוך, לאיכות סביבה, מתכנני ערים ועובדי רווחה. אבל, חשוב מאוד לזכור שלצד המומחים ובעלי התפקידים, פועלת בעירייה עוד קבוצה חשובה של אנשים: חברי המועצה ובראשם ראש העיר, נבחרי ונבחרות הציבור, נציגי הציבור, הפוליטיקאים.
מה ההבדל בין המומחים ונבחרי ציבור?
שאלה טובה. חברי המועצה, נבחרי הציבור וראש העיר, מעצבים את המדיניות העירונית, והמומחים מיישמים את המדיניות הזו ומוציאים אותה אל הפועל. לדוגמה, נניח שלראשת העיר יש חזון שבו כל ילדי העיר מנגנים ביחד בתזמורת. מנהלת מחלקת החינוך תוציא את המדיניות הזו לפועל: היא תשכור את השירותים של מורים למוסיקה, תרכוש כלי נגינה ותוודא שבמערכת השעות בבתי הספר כולם לומדים לנגן. לעיקרון הזה בפוליטיקה שבו גורם אחד מעצב מדיניות וגורם אחר מבצע אותה קוראים הפרדת רשויות ואולי נדבר עליו בפרק אחר.
חברי המועצה וראש העיר נבחרים בבחירות המקומיות על ידי התושבים בכדי לייצג את התושבים ואת מה שחשוב להם. או למשל, את מה שהתושבים מעדיפים שהעירייה תעשה עם המיסים, הכסף שהיא גבתה מהם, מה שנקרא, ארנונה. לדוגמה, אם בשכונה מסוימת בעיר מתגורר רוב גדול של תושבים קשישים שמעדיפים שתקציב העירייה יוקדש לבניה של מרכז יום לקשיש, שבו הם יכולים להיפגש, לשוחח, ולקיים חוגים שמסקרנים אותם, האם זה סביר שהעירייה תחליט לבנות שם מרכז ספורט אתגרי של החלקה על גלגיליות? לא, לא ממש נראה לי הגיוני.
אתם לא הייתם רוצים שנציגים שבחרתם יחליטו לעשות הפוך ממה שנראה לכם, נכון? התפקיד של נבחרי הציבור בעיריה הוא לשמור על העיקרון הדמוקרטי החשוב: ייצוגיות. הם צריכים להשתדל לייצג את התושבים ואת מה שחשוב בעיניהם.
נסו לחשוב: אם הייתם יכולים לפנות או לכתוב לנבחרי הציבור בעיר שלכם, מה הייתם מספרים להם? מה הייתם מבקשים? אולי, עיר לילדים?
הבנתי, נבחרי הציבור בעיריה מייצגים את התושבים שבחרו בהם. ומה לגבי ראש העיר שדיברנו עליו?
ראש העיר גם הוא נבחר או נבחרת על ידי התושבים והוא חשוב מאוד בעירייה. הוא אחראי לארגן ולסדר ולהוביל ולהנהיג ולנהל ולעודד ולקדם ולטפח ולהחליט על כל המשימות והאנשים שהזכרנו.
אה, הבנתי, ראש העיר הוא המנהל של כל נבחרי הציבור והמומחים שדיברנו עליהם
בדיוק. ראש העיר הוא קצת כמו ראש הממשלה של העיר. הוא עומד בראש הפירמידה הפוליטית וראש הפירמידה הניהולית.
אז כל אחד יכול להיות ראש העיר? איך יודעים מי רוצה להיות ראש העיר ומי הכי מתאים?
זוכרים את תמונות הסלפי? בתמונות האלו מופיעים אנשים שרוצים להיות נבחרי ציבור וחלקם גם רוצים להיות ראש העיר. בבחירות המקומיות, במילים פשוטות, הם יערכו ביניהם תחרות. התחרות הזו היא בהתנדבות, משתתף רק מי שרוצה להתחרות, ומי שיזכה בתחרות, כלומר, יזכה בתמיכה הגדולה ביותר של התושבים וברוב הקולות של התושבים, יהיה ראש העיר. בתחרות הזו כל מועמד מנסה לשכנע את התושבים שהוא הכי מתאים, והכי ראוי, והכי מוכשר ומנוסה ויש לו את התכנית הכי טובה עבור העיר, ושאם הם יבחרו בו או בה - איכות החיים בעיר תהיה הכי גבוהה. השכנועים האלה נקראים מסע בחירות או מערכת בחירות ובאנגלית קוראים להם קמפיין
אה, אז בגלל הבחירות הם תלו את הסלפי שלהם.
נכון, במערכת הבחירות המתמודדים מנסים לשכנע את התושבים לתמוך בהם ולכן, הם תולים שלטים עם סיסמאות ותמונות, נפגשים עם תושבים ומנסים לשכנע אותם, מתראיינים לעיתונים ולטלוויזיה או למשל פועלים ברשתות החברתיות, פותחים ערוץ ביוטיוב או אתר בפייסבוק.
יופי. כל התושבים בעיר בוחרים את נבחרי הציבור.
רגע, זה נשמע מובן מאליו שתושבים זוכים לבחור בעצמם את הנציגים שלהם בעירייה, זוכים לייצוגיות, ושהם חלק מתהליך דמוקרטי. אבל זה לגמרי לא מובן מאליו. עד לפני בערך 100 שנים השליטים במדינות, המלך, הקיסר, בעלי האדמות העשירים או הממשלה המרכזית היו ממנים לבד את ראש העיר לפי מה שנראה להם ונוח להם. רק לאחר מכן איפשרו ליותר ויותר אנשים לבחור את ראש העיר. בהתחלה, איפשרו גם לסוחרים ששילמו מיסים לבחור את ראש העיר, אחר כך לכל הגברים ואחר כך איפשרו גם לנשים לבחור.
נסו לחשוב ולדמיין. איך הייתה נראית ומתנהלת העיר שלכם, אם רק גברים או רק נשים, אם רק עשירים או ילדים היו בוחרים את נציגי הציבור?
כל הסיפור הזה של בחירות מקומיות מזכיר לי קצת את הבחירות לועד כיתה.
טוב ששמת לב. גם אתם לפעמים בוחרים בבחירות דמוקרטיות בעלי תפקידים שאחראים על הפעילות בסביבה שלכם.
נסו לחשוב ולדמיין. אם היה ניתן, הייתם רוצים לבחור את המורים שלכם ואת מנהלת בית הספר? את המדריכים בתנועת הנוער? ואת המדריכים בחוגים? ואולי את ראש הממשלה שלכם ואולי לפעמים אתם חושבים, מה היה קורה אם הייתי יכול לבחור את ההורים שלי? טוב ,לא כל דבר בחיים אפשר לבחור אבל את ראש העיר, אפשר!
אז תכל׳ס גם אני יכול להשתתף בבחירות, לבחור ולהצביע לראש העיר?
כיום, בישראל, כל חמש שנים מתקיימות בחירות מקומיות וכל תושב מעל גיל 17 - כן, אפילו תלמידי תיכון בכיתה י״א ו-י״ב - מקבלים זכות בחירה. מדובר ביום חשוב ולכן החל מהבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו בשנת 2018 , יוקדש לכך יום שבתון. כלומר, יום חופש שבו לא הולכים לעבוד וללמוד, ויש לכולם מספיק זמן ללכת לקלפי, להצביע, לבחור ולהשפיע.
אז לפי החשבון שלי, מי שבבחירות 2018 הוא כבר בן 12, כנראה שבבחירות הבאות בשנת 2023 כבר יהיה בן 17 ויוכל להצביע.
היי, אולי נשכנע את אימא או אבא להתמודד על ראשות העיר? רגע, גם אני יכולה להיות ראשת העיר?
אם דמיינתם או חשבתם להיבחר לתפקיד ראש העיר בעצמכם, כל הכבוד. אבל רגע, ישנם שני תנאים:
1. רק מי שגר בעיר מסוימת יכול להתמודד על תפקיד ראש העיר שלה. ההגבלה הזו נועדה לשמור על עיקרון דמוקרטי שנקרא 'שלטון עצמי': כל קהילה תשלוט בעצמה ורק נציג מתוכה ומטעמה יוכל לייצג אותה ולנהל אותה. ראו, אם אתם הייתם לומדים למשל בבי״ס אשכולות לא הייתם בוחרים מישהו מבי״ס הרצל לועד הכיתה שלכם, נכון? ובאותו האופן, לא סביר שראש ממשלת ישראל יהיה אזרח ברזיל, סוריה או ניו-זילנד. הגיוני לא? שלטון עצמי.
2. התנאי המרכזי השני להתמודד על ראשות העיר הוא הגיל: 21 ומעלה. למה? זה די ברור. אל תעלבו אבל ההנחה היא שמתחת לגיל זה אנשים הם פשוט צעירים מדי ולא מנוסים מספיק בכדי לנהל בהצלחה את העירייה. ויש גם כמה מגבלות, כלומר, למי אסור להתמודד? למשל, בגדול, לאנשים שישבו בכלא. למה? גם זה די ברור. החשש הוא שאותו אדם ינצל את התפקיד או את הכוח הפוליטי שלו או את הכספים של העירייה באופן לא הגון לטובתו הפרטית ובמקום לקדם את הקהילה והעיר, יקדם את עצמו ויפגע בעיר ובתושבים. לזה קוראים שחיתות או שחיתות פוליטית, שעליה נדבר בפרק נפרד.
אוקיי. נראה שעכשיו הכול יותר ברור.
בואו נסכם
מה הקשר בין אבא שלא רוצה לעשות סלפי והבחירות לראשות העיר? לקראת הבחירות לראשות העיר המועמדים שרוצים להיבחר מנסים לשכנע את התושבים שהם המתאמים והראויים ביותר. אחת הדרכים המקובלות במסע בחירות להודיע שאתה מתמודד ורוצה להיות ראש העיר, ולשכנע תושבים שיתמכו בך, ויצביעו לך, היא לתלות שלטי חוצות עם סיסמאות ותמונות. ביום הבחירות, כל תושב מגיל 17 ומעלה יוכל לגשת לקלפי ולבחור במועמד שלדעתו הוא או היא המתאימים ביותר לתפקיד ראש העיר. זו החלטה חשובה מכיוון שלראש העיר יש אחריות כבדה ומשימות רבות וההצלחה שלו בתפקיד תשפיע על אלפי ואולי מאות אלפי תושבים ועל איכות החיים שלהם.
בהצלחה למתמודדים! ואל תשכחו לנצל את הזכות הדמוקרטית שלכם. אתם מעל גיל 17 לכו להצביע! ומי שצעיר יותר, נסו להתלוות להורים לקלפי. נשמח אם תשלחו לנו תמונות סלפי ממערכת הבחירות בעיר שלכם.
וגם, נסו לחשוב ולדמיין. מה גורם לאנשים להחליט שהם מתמודדים על תפקיד ראש העיר? ואיך מרגיש נבחר ציבור שמקבל את רוב הקולות ונבחר להיות ראש העיר? ואם היו בוחרים בך או בך לראשות העיר, כיצד היית מייצג את הילדים בעיר?